בימים הסמוכים ליום פטירתו השבעים של הרב יהודה לייב צירלסון הי”ד, שכיהן כרבה של בסרביה (מולדובה כיום), התקיימו סיורים בשרידי המבנה העתיק הממוקם ברחוב הרב צירלסון בסמיכות לרחוב חב”ד ליובאוויטש בקישיניב, במבנה הישיבה של הרב, שם נפלה בימי המלחמה פצצה שקבעה את פטירתם של רבים מבני הקהילה בקישינב וברואשם רבם הנערץ הרב צירלסון, גם בבית הקברות נערכה תפילה על קברו, ובבית הכנסת הגדול בקישינב בהנגת הרבזלמן אבלסקי הרב הראשי לקישינב ומולדובה, הוקדשו התפילות לזכרו.

קצת מתולדות חייו:

הוא נהרג על קידוש השם ביום י”א תמוז תש”א, מפצצה שהטילו הגרמנים ועוזריהם הרומנים על העיר קישינוב במלחמת העולם השניה, בבית הכנסת הגדול בקישינב ברחוב חב”ד ליובאוויטש הוקדשו התפילות ואמירת הקדיש לזכר נשמתו, יצויין כי בית הכנסת נמצא בסמוך לרחוב הרב צירלסון שם ממקום שרידי מבנה הישיבה ובית הכנסת של הרב צירלסון.

הרב יהודה לייב צירלסון היה מגדולי הרבנים בדור הקודם ואחד האישים המבריקים ביותר בתקופתו. היה גאון אדיר בכל מקצועות התורה. חסיד ועובד ה’ הקשור בכל נימי נפשו לרבותינו הקדושים אדמו”רי חב”ד. היה נואם בחסד עליון, הוגה דעות, משורר ופייטן כליל המעלות ורב האשכולות.

הרב צירלסון נולד בשנת תר”כ להורים חסידי חב”ד. בגיל חמש עשרה הגיע לעיר נעז’ין ללמוד תורה מפיו של אדמו”ר רבי ישראל נח – המהרי”ן מנעז’ין, בן אדמו”ר הצמח צדק. המהרי”ן אף הסמיך אותו לרבנות. בנעז’ין הכיר את בנו של המהרי”ן, הרה”ק ר’ אברהם שניאורסאהן, חותנו של אדמו”ר הריי”צ, שמאחור יותר התגורר בעיר קישינוב, והיו בידידות גדולה כל ימי חייהם.

בגיל עשרים התמנה לרבה של העיר פרילוקי שבאוקראינה. בשנת תרס”ט התמנה הרב צירלסון לרב ואב”ד של העיר קישינוב וכרב ראשי של מדינת בסרביה. בשנת תרפ”ב נבחר לחבר הפרלמנט הרומני. במסגרת פעילותו בפרלמנט, הגן בגאון ובעוז על האינטרסים של העם היהודי. (בסרביה הייתה באותם ימים מסופחת לרומניה).

במסגרת פעילותו הכלל ציבורית, עמד הרב צירלסון לימינו של כ”ק אדמו”ר הרש”ב במאבקיו הרבים לקיומו של עם ישראל. הוא השתתף לצד הרבי בכל כינוסי הרבנים שהתקיימו באותם שנים. הוא היה גם בין מייסדי אגודת ישראל ונמנה על מועצת גדולי התורה שלה.